הבניה הטרומית קיימת במדינתנו כבר מתחילת קום המדינה. באמצע שנות התשעים עם העלייה המאסיבית ממדינות חבר העמים, נדרשה בניה מהירה למגורים והוחלט ללכת על פתרון הבניה הטרומית. לשיטת בניה זו, כמו לכל דבר בעולמנו יש יתרונות וחסרונות. את החסרונות, באמצעות תכנון נבון ויעיל, ניתן לשפר. היתרונות של שיטה זו עולים על החסרונות פי כמה.
זהו מאמר ראשון בנושא אשר בא לבחון האם השיטה הטרומית לביצוע שלד מבנה היא היעילה ביותר והחסכונית ביותר, או שעדיף להמשיך בפתרונות הקונבנציונליים, במיוחד בהתחשב בעובדה כי יש מחסור בכוח אדם מקצועי לבניה קונבנציונלית.
כאשר באים ובוחנים את ההיסטוריה, רואים כי הבניה הטרומית קיימת משחר הימים. לדוגמא: הפירמידות במצרים והפנתאון ביוון נבנו בשיטה הזו. המילה 'טרומי' מקורה בשורש המילה טרם – לפני שבונים מכינים את החלקים שצריכים: לבנים, קורות, עמודים ותקרות, מחוץ לאתר הבניה, מביאים לאתר ומרכיבים.
הבה ונבחן מדוע הבניה הזו באמת כדאית. ולשם כך אביא דוגמא המראה חיסכון בכסף ובזמן, כי הרי המשוואה שזמן = כסף נכונה תמיד.
הדוגמא: מבנה פשוט של מסגרות קורות ועמודים. המרחק בין העמודים יהיה 6 מ', ולשם צורך הדוגמא נגיד כי הקורות בין העמודים יהיו במפתח של 6 מ'.
בואו ונבחן את סדר התהליכים של הקמת המבנה, ונתחיל בשיטה הקונבנציונלית של יציקה באתר. מתחילים ביציקת יסודות ולאחר מכן קורות יסוד ורצפה ויוצקים את העמודים, מרכיבים פיגומים ועושים תחתית לקורה, קושרים ברזל ויוצקים קורה, ולבסוף מפרקים את הטפסנות והפיגומים. הקורה מוכנה.
בשיטה הטרומית אותם תהליכי קדם עד לסיום יציקת העמודים (ר"א – גם העמודים יכולים להיות טרומיים). מביאים קורה לאתר במשאית ומרכיבים אותה במיקומה המדויק. הקורה מוכנה.
לשם השוואה נבדוק את תהליך בניה של אותה קורה במפתח של 6 מ' אשר מיקומה במבנה זהה בעבור שתי שיטות הייצור. יוצאים מנקודת הנחה כי הרצפה יצוקה. העמודים יצוקים ובעלי חוזק בטון מספיק על מנת לקבל את עומסי משקל הקורה. לשם השוואה בין השיטות לא נלקחים בחשבון עלות חומרי גלם של תבנית ליציקה. נלקח בחשבון שחתכי הקורה הם זהים.
ההנחות להשוואה תהיינה כדלקמן:
• השיטה הקונבנציונלית היא בניית הקורה באתר הבניה.
• בשיטה הטרומית לא נלקחו בחשבון עלויות הובלת קורה ממפעל טרומי,
• בשיטה הקונבנציונלית לא נלקחו בחשבון עלויות הובלת בטון מתחנת בטון מאושרת לאתר.
• בשיטה הטרומית ייצור הקורה, קורה דרוכה בקו ייצור של מפעל טרומי מאושר. – לא באתר.
• חתכי הקורות הם זהים (למרות שבבטון דרוך ניתן לייצר חתכים קטנים יותר).
• ייבדק סעיף תשומות של שכר עבודה על פי 1 יום עבודה = 8 שעות עבודה.
נמשיך ונחקור את ההבדלים בין השיטות על ידי התבוננות בחישוב הבא:
השוואת תשומות שכר עבודה בין שיטה קונבנציונלית לשיטה טרומית בייצור של קורה אחת במבנה
שיטה קונבנציונלית:
1. הרכבת פיגומים והכנת משטח לתחתית קורה – 3 פועלים 1 יום עבודה = 3 ימי עבודה.
2. קשירת ברזל – 4 פועלים 2 ימי עבודה = 8 ימי עבודה.
3.סגירת תבנית ויציקה – 2 פועלים X חצי יום עבודה = 1 יום עבודה.
4. פירוק טפסנות ופיגומים – 3 פועלים רבע יום עבודה = 3/4 יום עבודה.
סה"כ – 12.75 ימי עבודה
שיטה טרומית :
1. הכנת קו ייצור והכנות ברזל לקשירה – 2 פועלים 1 יום עבודה = 2 ימי עבודה
2. קשירת ברזל – 2 פועלים 1 יום עבודה – 2 ימי עבודה.
3. סגירת תבנית ויציקה – 2 פועלים 1/8 יום עבודה = 1/4 יום עבודה.
4. הרכבת קורה – 3 פועלים 1/8 יום עבודה = 3/8 יום עבודה
סה"כ – 4.625 ימי עבודה
ניתן לראות את ההבדלים בשכר העבודה ובכמות האנשים אשר נדרשים ליצור קורה אחת, בגלל שבמפעל טרומי התהליכים יותר מתועשים. מיטת הייצור מוכנה, ואין צורך לבנות אותה מחדש כל פעם כמו בעבור קורה יצוקה באתר (אשר לה צריכים להרים פיגומים וליצור את התבנית לתחתית הקורה). במיטת ייצור של מפעל טרומי יוצקים בבת אחת מספר קורות, היתרון הוא בשיטה הטרומית.
היבט נוסף של יתרון השיטה הטרומית נתון בחיסכון של לו"ז לפרויקט בכללותו. בעוד שבשיטה הקונבנציונלית צריכים לחכות ליציקה היסודות, הרצפה והעמודים, עד שניתן לבצע את הקורה, בשיטה הטרומית עוד במהלך יציקת היסודות יכולים להכין במקביל את הקורות למבנה. בנוסף, איכות הבטון בקורה המיוצרת במפעל גבוהה בהרבה מקורה שנוצקת מבטון באתר.
כיום במדינת ישראל ישנם מספר מפעלים לייצור אלמנטים טרומיים, אשר מסוגלים לייצר את כל הדרישה של השוק במדינת ישראל.
נקודה חשובה שיש לתת עליה את הדעת הינה נושא עלויות ההובלה של הקורה לאתר, אך בל נשכח שמחיר בטון ליציקת קורה באתר, גם הוא כולל רכיב של הובלה, ולא נשכח את עלות השימוש במשאבה ושאר עלויות שהשיטה הקונבנציונלית מכתיבה.
על פי סקר כלכליסט, 67% מהישראלים מאמינים שהשיטה הטרומית טובה ויש להשתמש בה יותר
לסיכום, ניתן לראות שהשיטה הטרומית היא זולה יותר, ואף חוסכת בזמן. לכן כאשר הנכם מתמודדים עם ההחלטה איך כדאי לעשות את השלד, נראה שהתשובה ברורה – רק בשיטה הטרומית.
הכותב הינו מנכ"ל YK הנדסה ירוקה, תכנון וניהול, בעל נסיון של 20 שנים בשיטות טרומיות לפרוייקטי תשתיות ומבנים מהגדולים במשק.